אם יכול להעיר אחד או שניים מבני הבית שישמעו ממנו ברכת להדליק נר חנוכה, הנה מה טוב, ואם לאו, יברך וידליק נר חנוכה אפי' שאין עוד מבני הבית ששומעים הברכה. (חזון עובדיה עמוד ס"ד).
הרב ירון אשכנזי
אם אין מי שמדליק עליו בביתו ואין לו אפשרות להדליק נרות יכול להדליק פנס שיש בו סוללות, ומכיוון שזו שעת הדחק אם מסדר נרות החנוכה באופן שיהיה לו היכר שהוא נר חנוכה יוצא ידי חובה בכך, ולאשכנזים יכול אפילו לברך על כך. הגרש"ז אוירבך בפסקים שבהליכות שלמה (מועדים עמ' רפג) והגרי"ש אלישיב זצ"ל בקובץ תשובות (ח"ג סי' קג) ולספרדים ידליק את הפנס אבל אינו יכול לברך על כך משום ספק ברכות להקל. מרן הגרע"י חזון עובדיה (עמ' צז בהערות).
הרב ירון אשכנזי
מותר לאכול מייד לאחר הדלקת נרות ואין צריך להמתין חצי שעה, וגם אין חיוב להתבונן על הנרות, רק אסור להשתמש לאור הנרות. ומכל מקום יש מצווה בהתבוננות על נרות החנוכה. (שו"ת שב יעקב אורח חיים סימן כ"ב). וע"י הסתכלות בנר חנוכה מקדשים את העיניים וסגולה לתקן עוון הסתכלויות אסורות. שפתי צדיק (עניני חנוכה), וכן זו סגולה להתחזק בביטחון בה'. ספר הגיון לבי (על שער הכוונות דרוש חנוכה עמ' כ"ג). וזוכה לזיכרון בתורה. (חתם סופר – תורת משה מקץ דף קע"ט עמוד ב'). וניצול ממלאך המוות. (ספר נחלת יעקב (עמוד רכ"ז אות מא).
הרב ירון אשכנזי
הנותר ביום השמיני מן השמן הצריך לשיעור הדלקה, עושה לו מדורה בפני עצמו, שהרי הוקצה למצוותו. (שולחן ערוך סימן תרע"ז סעי' ד'). וכשם שצריך לשרוף את השמן, כך צריך לשרוף את הפתילות. (חיי אדם כלל קנד סעי' לא, וקצשו"ע סי' קלט סעי' כ').
הרב ירון אשכנזי
את החנוכיה שבפתח הבית מדליקים בברכה, כי עיקר המצווה להדליק נר חנוכה בביתו, החנוכיה העומדת ברשות הרבים ואינה עומדת בפתח הבית אינה אלא פירסום הנס אבל אינו עיקר המצווה.
הרב ירון אשכנזי
הראשון לציון הגאון הרב יצחק יוסף שליט"א פסק להלכה ולמעשה גם במקרה זה לברך בורא מיני מזונות, והטעם משום שמתחילת עשייתו מיועד להיות קראנץ' אפי' שבאמצע התהליך נאפה כרגיל, בכל אופן הולכים אחר כוונתו הסופית שזה הקראנץ' וברכתו מזונות. וכן כתב בספר וזאת הברכה (עמוד 317) בשם הגרש"ז אויערבך זצ"ל. ועל כן להלכה ברכתם מזונות.
הרב ירון אשכנזי
לכתחילה ראוי להחמיר ולא לפתוח הודעה זו ולבקש שישלחו שוב משום שיש כאן זלזול בכבוד השבת. (כך נראה מדברי שו"ת שבט הלוי חלק ח' סימן מ' אות ב') אמנם במקום הצורך יש להקל בדבר. עיין בילקוט יוסף (מהדורת אלקיים סימן רמ"ו אות י"ז עמוד רס"א) שהתיר לפרסם את העסק באינטרנט עם אפשרות קניה ומכירה בשבת. וכן פסק בשו"ת משנה הלכות (חלק י' סי' נ"א) להתיר לשמוע את המזכירה אלקטרונית.
הרב ירון אשכנזי
מקור הדין מופיע בשלחן ערוך (סימן מ"ו סעיף ג') ורמז לתקנת מאה ברכות מתוך הפסוק "ועתה ישראל מה ה' אלוקיך שואל מעימך" ודורשת הגמרא "אל תיקרי מה אלא מאה" ונאמרו כמה רמזים בעניין זה:
הרב ירון אשכנזי
ברכתם המוציא משום שקודם כל אופים אותם כלחם ורק אחר כך אופים אותם שוב להקשותם, אבל אם אופים אותם מלכתחילה והופכים אותם מבצק לצנימים, במקרה זה ברכתם בורא מיני מזונות. (אור לציון חלק ב' פרק מ"ו הלכה י').
הרב ירון אשכנזי
שאלה זו חוזרת ונשנית ולכן ראוי להביא כאן מה שכתב ידידי הגאון הרב אושרי אזולאי בשו"ת אשר השיב (עמ' פז) צורת הכנת הטורטייה כפי שראה בעיניו במפעל המייצר טורטיות. העיסה עשויה מקמח, מים, שמן, ומלח. כמות המים היא באחוזים נמוכים מחמישים אחוז מהקמח וכמות השמן מזערית מאוד כך שהיא אינה מורגשת בעיסה כלל, העיסה אינה נוזלית ואמנם היא מעט דקה יותר מאשר עיסה של לחם. את העיסה עושים כמעין כדורים ואז יש כמעין מכבש שלוחץ על העיסה ועושה אותה שטוחה כצורת הטורטייה שאנו מכירים.
נמצא שבטורטיות הנעשות באופן הזה ברכתם המוציא ואם אכל יותר מכזית מברך גם ברכת המזון, אמנם העיסה נילושה בסוכר, או במיץ תפוחים באופן שטעם הסוכר מורגש יש לברך מזונות ועל המחיה. ובדרך כלל אם ברכת הטורטייה מזונות מציינים זאת על גבי האריזה לייד חותמת הכשרות.
הרב ירון אשכנזי
יש אומרים לברך על קליפות האתרוגים המרוקחים בדבש שהכל נהיה בדברו. בן איש חי (פרשת פנחס אות ד'). אמנם להלכה יש לברך בורא פרי העץ. חזון עובדיה ברכות (עמוד ק"ל).
הרב ירון אשכנזי
לבחירת לולב כשר יש להקפיד:
לבחירת לולב מהודר יש להקפיד:
לבחירת אתרוג מהודר יש להקפיד:
יש להתייעץ עם רב במקרה שנמצאו כמה נקודות שחורות (קטנות) באתרוג, פעמים שזה לכלוך שנדבק ופעמים שזה שינוי מראה הפוסל, כמו כן יש להתייעץ עם רב לגבי נקודות חומות הנמצאות על האתרוג.
יש נוהגים שלא לאכל ענבים בראש השנה, משום שמבואר בגמרא (ברכות נ"ו) שענבים שחורים זה סימן רע, ובפרט שיש אומרים שעץ הדעת שממנו אכל אדם הראשון היה של ענבים, אמנם כל עניין זה הוא דווקא בענבים שחורים, אבל ענבים ירוקים מותר לאכול, ואדרבא מעלה היא לאוכלם. כף החיים ( סימן תקפ"ג סעיף קטן כ"א).
מותר להוציא דברים מההקפאה לצורך הפשרה ללילה השני. מהרש"ג (חלק א' סימן ס"א) ובשו"ת יביע אומר (חלק י' סימן כ"ו).
נוהגים לעשות התרת נדרים ביום כ' באב שהוא ארבעים יום קודם ראש השנה, ובראש חודש אלול שהוא ארבעים יום קודם יום הכיפורים, ובערב ראש השנה ובערב יום כיפור. על פי הזוהר הקדוש (פקודי דף רמט עמ' ב') וכף החיים (סימן תקפ"א סעיף קטן י"ב – י"ט).
מעלתו של היום האחרון של השנה גדולה מאד, ויזהר בו האדם ביותר שלא לאבד אפי' רגע אחד, וישתדל בלימוד התורה ובתפילה בכוונה ובקיום המצוות, כי יש בכח יום זה לכפר על כל עוונותיו של כל השנה. ונאמרו כמה וכמה דברים בדברי הפוסקים שטוב לעשות בערב ראש השנה:
משום שהלוים היו אומרים אותו במוסף של ראש השנה, ויש בפרק זה ארבעה דברים הרומזים ליום זה: "תקעו בחודש שופר" מרמז על תקיעת שופר, וכן כתוב "כי חוק הוא משפט לאלוקי יעקב" שמרמז על המשפט ביום זה, ונאמר "עדות ביהוסף שמו" רמז ליוסף הצדיק שיצא מן הבור ביום ראש השנה. ועוד נאמר בו "הסירותי מסבל שכמו" שביום זה פסקה העבודה מאבותינו במצרים. גמרא ראש השנה בכמה מקומות (דף ח' ודף י"א ודף ל').
הסיבה משום שיש בהם רמז לסימן טוב לכל ימות השנה. (הוריות י"ב עמוד א'), ונהגו להניח על השולחן רוביא, כרתי, סלק (יש הנוהגים בעלי סלק ויש הנוהגים בסלק אדום), דלעת, תמרים, רימון, תפוח בדבש או סוכר, וראש כבש או ראש דג. והמנהג ליטול ידיים ולאכול כזית פת, ואח"כ לברך עליהם.
עיקר המנהג הוא לאסור דברים חמוצים בלבד, כגון לאכול לימון בפני עצמו ושאר פירות חמוצים או מרים, אבל לא לגבי חריף, ומותר לאכול חריף בראש השנה, ומכל מקום יש אף המחמירים שלא לאכול חריף בראש השנה. פסקי תשובות (סימן תקפ"ג).
אף בזמן שקשה ללכת בטלית קטן כגון כשיש חום רב, יש להשתדל שלא להסיר הטלית קטן. אמנם מי שמצטער הרבה יכול להסיר את הציצית ואין איסור בזה. [עיין שו"ת אז נדברו (חלק ב' סימן נה), ובספר אשרי האיש (פרק ב' אות כג)].
אין לומר תפלת הדרך אלא פעם אחת ביום, אפילו אם ינוח בעיר באמצע היום, אבל אם דעתו ללון בעיר ואחר כך התחרט ויצא ממנה לעיר אחרת, צריך לחזור ולהתפלל תפילת הדרך פעם אחרת. שלחן ערוך (סימן ק"י סעיף ה').
הרב ירון אשכנזי
בתפילת הדרך הלילה הולך אחר היום, ולכן אם בירך ביום אינו צריך שוב לברך בלילה. ביאור הגר"א (סימן מ"ז סעיף י"ב) שדין דתפילת הדרך הוי כדין ברכת התורה.
ואם אינו עוצר כלל אלא נוסע כל הלילה וממשיך ביום אינו חוזר לברך בבוקר כן מבואר בתשובת הרדב"ז (סי' ב' אלפים קע"ו) וכן פסק באור לציון (פרק ז' הלכה כ"ז), וטוב שבתפילת שחרית יאמר תפילת הדרך (בלא שם ומלכות) בברכת שמע קולינו. הליכות שלמה (פרק כ"א אות ב).
הרב ירון אשכנזי
לפוסקי האשכנזים מכיון שמברכים על "תוספת אורה" יכולה האשה להדליק במקום שהמלון מייחד להדלקה ולברך.
לפוסקי הספרדים אם קדמה אשה והדליקה, אינה יכולה לברך ולכן הפתרונות הם כדלהלן:
אף שלכתחילה ראוי להקפיד על כלי גם בנטילת ידיים של בוקר, מכל מקום אם נקלע למצב שבו אין לו כלי יכול ליטול ידיו תחת הברז שלש פעמים לסירוגין ויכול אף לברך על נטילה זו. (אור לציון חלק ב' פרק א' אות ה').
ימים אלו נקראים על שם הפסוק (איכה א' ג') "כל רודפיה השיגוה בין המיצרים". ואמרו חז"ל (במדרש איכה שם) שהם הימים שבין שבעה עשר בתמוז לתשעה באב, שבהם נכנסו האויבים לירושלים, ופרעו פרעות בישראל, עד יום תשעה באב, שבו החריבו את בית המקדש. ולכן נוהגים כמה מנהגי אבל וצער מיום שבעה עשר בתמוז עד אחר תשעה באב. חזון עובדיה (ד' תעניות עמוד קכה) ועי' בירושלמי (תענית פרק ד' הלכה ה').
הרב ירון אשכנזי
הרב ירון אשכנזי
הרב ירון אשכנזי
הרב ירון אשכנזי
הרב ירון אשכנזי
הרב ירון אשכנזי
לאדם חלש יש להקל, וראוי שיברך ברכות השחר קודם לכן. ילקוט יוסף (סימן פ"ט סעיף לז)
הרב ירון אשכנזי
מיץ ענבים קפוא (ברד) ברכתו שהכל. (בית יוסף סימן ר"ב סעיף ב') מנחת יצחק (חלק ח' סימן י"ד) ציץ אליעזר (חלק ג' סימן ז') ואם בירך בורא פרי הגפן, יצא בדיעבד ואינו צריך לחזור ולברך שהכל. שבט הלוי (חלק ט' סימן ל"ט).
הרב ירון אשכנזי
אין לברך ברכות התורה אלא עד אחרי עלות השחר, וזמן עלות השחר הוא שבעים ושתים דקות קודם הנץ, (בשעה 4.16 לפי אופק ירושלים, בשאר הערים יש הפרשים בין 5-10 דקות). [ברכי יוסף (סימן מ"ו סעיף קטן י"ב)].
הרב ירון אשכנזי
כמה טעמים בדבר:
א. לרמוז על מתן תורתינו שנמשלה לדבש וחלב, שנאמר דבש וחלב תחת לשונך.
ב. מפני שבעשרת הדברות נתגלו לאבותינו כל חלקי התורה ומצותיה, וכשירדו מהר סיני לא היה להם מה לאכול רק מאכלי חלב, כי לבשר היו צריכים לשחוט בסכין בדוק בלי פגם, ולנקר החלב וגיד הנשה, ולמלוח הבשר ולהדיחו, ולבשל הבשר בכלים חדשים, כי הכלים שהיו להם מקודם, שבישלו בהם תוך מעת לעת, נאסרו מפני המאכלים שנתבשלו בהם קודם מתן תורה, שלא היו כשרים לאכילה לאחר מתן תורה. (משנה ברורה סימן תצד סעיף קטן י"ב).
ג. בספר תורת חיים (בבא מציעא פ"ו) כתב טעם על פי האגדה, שכשבא הקדוש ברוך הוא ליתן את התורה לישראל קיטרגו עליהם המלאכים, כי רצו לקבל את התורה לעצמם, אמר להם הקדוש ברוך הוא מדוע אתם מקטרגים על עם ישראל, הלא אתם בעצמכם כשירדתם לאברהם אבינו אכלתם בשר וחלב, שנאמר "ויקח חמאה וחלב ובן הבקר אשר עשה", ולעומת זאת בעם ישראל אפי' תינוק אינו אוכל בשר וחלב ביחד, מיד הלכו להם בפחי נפש. ולכן נוהגים לאכול מאכלי חלב ביום מתן תורה.
הרב ירון אשכנזי
מנהג הספרדים לברך כל ברכות השחר, חוץ מברכת על נטילת ידים ואשר יצר. ואם הוצרך לנקביו מברך אשר יצר. (אבל לא ברכת על נטילת ידים). [ילקוט יוסף על המועדים עמוד תמא].
הרב ירון אשכנזי
לא חייבים לעשות דווקא סעודה, אלא אפשר בבוקר כשחוזרים מהלימוד בלילה לעשות קידוש ולאכול חלבי, ואחר כך לאכול סעודה בשרית. ומי שמעוניין לעשות ממש סעודה חלבית עדיף שיעשה את הסעודה החלבית בלילה ואת הסעודה הבשרית ביום, כי עיקר מצוות "ושמחת בחגך" מתקיימת באכילת בשר ויין, ומשמע בדברי הרמב"ם (הלכות יום טוב פרק ו' הלכה י"ט) שצריך לעשות את הסעודה דווקא ביום. הליכות מועד (עמ' תמ"ז).
הרב ירון אשכנזי
אין זה מנהג נכון, כי יש לחוש פן יאמרו שדוקא תורה זו מן השמים ולא השאר חס ושלום, ונותנים יד לפושעים בזה, וכן משמע בגמרא ברכות (י"ב), שבטלו לומר קריאת עשרת הדברות בצבור בכל יום, מפני תרעומת המינים, ופירש רש"י שלא יאמרו עמי הארץ שאין שאר התורה אמת חס ושלום. [ילקוט יוסף מועדים שם. חזון עובדיה על הלכות יום טוב הלכות שבועות].
הרב ירון אשכנזי
מקור הדין מופיע ברמ"א (סימן תצ"ד סעיף ג') וכמה טעמים נאמרו בפוסקים לכך:
הרב ירון אשכנזי
אף לבני ספרד יש להתיר לאכול ג'לטין דגים בתערובת עם חלב. וכן הורה בזה מרן הגר"ע יוסף זצוק"ל וכמו שהביא בנו הגאון הרב אברהם יוסף שליט"א בשמו והודפס בקובץ הלכתי היוצא ע"י רבני מחלבת "תנובה" הנקרא בשם 'בנתיב החלב' (ח"ה עמ' 46) וע"ש שכן דעת הגרי"ש אלישיב שבני ספרד המחמירים בדגים וחלב יכולים לאכול מעדן המעורב עם ג'לטין דגים, ע"ש. ושאלוני האם לפי זה יהיה מותר לערב רוטב שעשוי עם ג'לטין דגים בתוך בשר. והשבתי להם דלפי מה שכתבנו לעיל דנעשה כעפרא בעלמא וכן פנים חדשות באו לכאן יהיה שרי לערב ג'לטין דגים גם עם בשר.
הרב אושרי אזולאי
מכיון שיש ספק על השומעים מפי השליח ציבור את הברכה, שישנם פוסקים הסוברים שיצא ידי חובה ואינו יכול לברך, לכן טוב לעשות תנאי בתחילת הספירה ביום הראשון ויאמר "אני מכוין שבכל לילה מן הלילות של ספירת העומר בשנה זו, שלא לצאת ידי חובת הברכה והספירה של העומר בשמיעתי אותם מפי הש"ץ או אדם אחר, אלא רק כשאברך ואספור העומר בעצמי". חזון עובדיה (עמוד רל"א בהערות).
הרב ירון אשכנזי
נאמרו כמה טעמים מדוע אין מברכים שהחיינו על ספירת העומר:
והלבוש כתב הטעם משום שהספירה באה להודיע לנו אימתי יחול חג השבועות, נמצא שספירת העומר היא צורך יום טוב, ולכן יוצאים אנו ידי חובה בשהחיינו שאנו מברכים בחג השבועות. הביאו כף החיים (סימן תפ"ט סק"ג).
הרב ירון אשכנזי
יספור מיד הספירה של אמש בלי ברכה, ואחר צאת הכוכבים יספור העומר בברכה. (חזון עובדיה יו"ט עמ' רלח) ומכל מקום במקרה כזה יזהר שלא יספור העומר בכל יתר הלילות אלא לאחר צאת הכוכבים, שלא יהיה כתרתי דסתרי. וזמן בין השמשות לעניין זה הוא שלש עשרה וחצי דקות אחרי השקיעה ולא לאחר מכן. חזון עובדיה שם, ועיין אור לציון (חלק ג' פרק ט"ז הלכה ו'.
הרב ירון אשכנזי
אם נזכר במשך הלילה או היום למחרת, ימנה מיד בלא ברכה, ואם נזכר רק בלילה שאחריו, יכול למנות בשאר הימים בברכה. חזון עובדיה (יום טוב עמוד רנא).
הרב ירון אשכנזי
יכול לחזור ולספור בברכה. כן כתב הט"ז (סימן תפ"ט סעיף קטן ז') וחזון עובדיה (שם עמ' רמו). וכן אם בשעה שאמר היום כך וכך, נתכוין בפירוש שלא לצאת ידי חובה, חוזר וסופר בברכה. כן כתב הרשב"א בתשובה שהובאה בבית יוסף (סימן תפ"ט) וחזון עובדיה (שם).
הרב ירון אשכנזי
אם ספר בראשי תיבות כגון שאמר היום ב' לעומר או ג' לעומר, יחזור לכתחילה וימנה בלא ברכה, ואם לא מנה עד למחרת בערב, יכול להמשיך בשאר הלילות למנות בברכה. עולת שבת (אות א'), ומשנה ברורה (סעיף קטן ל"ח).
הרב ירון אשכנזי
בבן איש חי (שנה ראשונה פרשת נשא סעיף ח') כתב שהיה מנהג בזמנו לאכול אבטיח יחד עם פת וגבינה, ועל כן אין צריך לברך כשאוכל אחר הסעודה, כפי שנפסק שכל מיני פירות שבאים בתוך הסעודה, אם אוכלם עם הפת אין צריך ברכה כלל, כיון שאוכלם עם הפת נחשבים לדבר הטפל לפת ואין מברכים עליהם, אבל אם אוכל את האבטיח בסוף הסעודה בפני עצמו ולא מלפת אותו עם הפת, כיון שאינם מעיקר הסעודה יש לברך עליהם ברכה ראשונה, ומכל מקום יוצאים בברכה אחרונה בברכת המזון ואין צריך לברך בורא נפשות על אכילת הפירות. (שלחן ערוך סימן קע"ז סעי' ב')
הרב ירון אשכנזי
יש לברך על משקה זה שהכל נהיה בדברו, אף לשיטת הסוברים שבפירות טחונים צריך לברך בורא פרי העץ, מכל מקום במשקה זה יש לברך שהכל מכמה טעמים. עי' בזה אור לציון (חלק ב' פרק י"ד אות ו' בהערות) וילקוט יוסף (סי' ר"ב אות ה'). ובמקרה זה יש סיבה נוספת לברך שהכל כי גם הבננה ברכתה אדמה, וגם חלב וקרח ברכתם שהכל, וייתכן שהחלב והקרח הם הרוב יחד עם הבננה המרוסקת, ולכן יש לברך שהכל נהיה בדברו.
הרב ירון אשכנזי
משחת שיניים מעיקר הדין אינה צריכה כשרות לפסח, והמחמיר תבוא עליו הברכה. וכן מי שצריך ליטול משחה רפואית לשיניים או הדבקה לשיניים תותבות, מותר להמשיך ולהשתמש בהן בפסח ואין צריך כשרות.
אודם ושפתון ללא טעמים, מותר להשתמש בהם בפסח ואין צריך כשרות, ואם יש להם טעם, ישנו חשש חמץ וצריך כשרות לפסח. כנ"ל לגבי חוט דנטלי וקסמי שיניים שאם אין בהם טעם כלל, מותר להשתמש בהם ללא כשרות לפסח, ואם יש בהם טעמים, חייב כשרות מיוחדת לפסח.
הרב ירון אשכנזי