מאגר שאלות ותשובות

מבירור מול מומחי כשרות התברר שהשמועות אינן נכונות ומותר להשתמש בשום יבש בפסח. ומכל מקום יש עדות שנהגו שלא להשתמש בשום כלל בפסח.

הרב ירון אשכנזי

צריך לתת כפי יכולתו ביד רחבה ובדרך כבוד שיהיה לעניים כל צרכם לכל ימי הפסח, והארגונים המחלקים את הכספים לעניים צריכים לבדוק לפי גודל עניותו של העני וכן לפי גודל משפחתו, וכיום המנהג לעשות סל מוצרי יסוד והטוב ביותר לתת לעני תלושים שיוכל לקנות מה שבאמת הוא זקוק וצריך כפי שעושים בארגון הידברות. (כך משמעות המשנה ברורה סימן תכ"ט סק"ד שצריך לתת לעני את צרכו בשלימות).

הרב ירון אשכנזי

אכן צריך כשרות, אף שלנס קפה רגיל אין צריך כשרות מיוחדת לפסח, מכל מקום לנס קפה נטול קפאין יש להקפיד על כשרות, משום שהקפה נטול קופאין עובר שטיפה באלכוהול שעלול להיות מופק מחמץ ולכן צריך לשים לב שיש כשרות לפסח על המוצר. (מידידי הרה"ג עזרא פרידמן סמנכ"ל ou ישראל).

הרב ירון אשכנזי

המנהג שנותנים לעניים "קמחא דפסחא" לפני חג הפסח מופיע בגמרא ירושלמי (בבא בתרא פרק א' הלכה ד') ופסק כן הרמ"א (סימן תכ"ט) להלכה שמנהג לקנות חטים לחלקן לעניים לצורך הפסח.

והטעם שתיקנו דווקא בפסח לתת מעות קמחא דפסחא ולא בשאר רגלים כתב בשער הציון (שם סעיף קטן י') שני טעמים:

• משום שפסח הוא זמן חירות ויושבין מסובין וכל אחד בביתו בשמחה ואין זה כבוד לה' שהעניים אז יהיו רעבים וצמאים, ולכן נותנים לו את צרכו לכל ימי הפסח כדי שיוכל לספר יציאת מצרים בשמחה.
• טעם נוסף משום שאסור לאכול חמץ, ומצה אינו מצוי לקנות ואם לא יתנו לו אפשרות להתכונן לפסח יישאר ברעב ועלול לבוא לידי קלקול.

הרב ירון אשכנזי

במדרש (תנא דבי אליהו רבה פרק כ"ג) מובא "לא נגאלו אבותינו ממצרים עד שכרתו ברית ביניהם לגמול חסד איש לרעהו, וכמו שנאמר נחית בחסדך עם זו גאלת" ומכיוון שזו היתה סיבת הגאולה ממצרים לכן נוהגים לתת מידי שנה בשנה מעות לעניים שגם סיבת הגאולה של לעתיד לבא תלויה במצוות החסד כמו שממשיך שם המדרש "וכן לעתיד לבא כמו שנאמר שמרו משפט ועשו צדקה כי קרובה ישועתי לבוא וצדקתי להיגלות".

ועי' בספר אור המועד (להגר"א זאדה עמ' תקפח) שכתב שהנותן מעות קמחא דפסחא ברווח זו סגולה נפלאה לפרנסה על פי המבואר בגמרא ראש השנה (טז.) שבפסח נידונים על התבואה שהיא סמל הפרנסה ושאנו מחלקים קמחא דפסחא לעניים מתעורר עלינו מידת הרחמים לזכות לפרנסה ברווח. (בשם ספר להורות נתן).

הרב ירון אשכנזי

נאמר בתורה (דברים ח' ח') "אֶרֶץ חִטָּה וּשְׂעֹרָה וְגֶפֶן וּתְאֵנָה וְרִמּוֹן אֶרֶץ זֵית שֶׁמֶן וּדְבָשׁ". ובגמרא (ברכות מ"א) מבואר שכל הקודם למילה "ארץ" קודם לברכה, ולפי זה נפסק בשלחן ערוך (סימן רי"א סעיף ד') שאחרי ברכת מזונות על החיטה או השעורה, יש לברך על הזיתים, ואם אין לו יברך על התמרים, ואם אין לו יברך על ענבים, ואחר כך יברך תאנים ואם אין לו גם תאנים יברך על הרימון.

ושמעתי סימן יפה לדבר שהזית יש בו גרעין אחד לומר שהוא הראשון לברכה, התמר הינו גרעין אחד אבל יש בו חיתוך באמצעו כמו שניים לכן הוא השני, הענבים יש בהם שלשה או ארבעה גרעינים, התאנים יש בהם הרבה, והרימון יש בו הכי הרבה גרעינים לכן הוא האחרון לברכה.

הרב ירון אשכנזי

יכול לברך על כל מין ומין, אף שדומים זה לזה במראם החיצוני, מכיון שיש שינוי בשם, במראה, ובטעם, יכול לברך על כל אחד בפני עצמו. הליכות עולם (חלק ב' פרשת ראה אות ב') ואור לציון (חלק ב' פרק י"ד אות מ"ו בהערות).

הרב ירון אשכנזי

אינו חוזר לברך מדין ספק ברכות להקל. חזון עובדיה (ט"ו בשבט עמ' רלד).

הרב ירון אשכנזי

בכל אופן יקדים את העץ ויכוון שלא לפטור את הבננה. חזון עובדיה (ט"ו בשבט עמ' רעז).

הרב ירון אשכנזי

אף שמיץ ענבים אינו משכר, פוטר את שאר המשקין ואין צריך לשוב ולברך עליהם. חזון עובדיה (ט"ו בשבט עמוד ע"ד) ויש מבני אשכנז שנוהגים לברך שהכל על סוכר ולפטור את שאר המשקים. וזאת הברכה (פרק י"א אות ז').

הרב ירון אשכנזי

את הנר הראשון חייב בעל הבית להדליק, אבל אחר שהדליק את הנר הראשון, מותר לתת לאחד מבניו הקטנים שהגיעו לגיל 6 ומעלה להדליק נרות ההידור, כדי לחנכו במצוות. ונר השמש יכול לתת לבנו הקטן מגיל 6. (חזון עובדיה עמוד כא בהערות).

הרב ירון אשכנזי

מי שמצבו הכלכלי קשה, יכול להדליק את הנר הראשון בשמן זית, ואת שאר נרות ההידור בשמן זול יותר (כף החיים סימן תרע"ג סעיף קטן י"ד). אבל לא ידליק חלק הנרות בשמן וחלק בשעווה שו"ת שער אפרים (סי' טל) ומשנה ברורה (סימן תרע"ג). ואם יש בידו הברירה או שידליק נר אחד משמן כל יום, או שידליק בנרות שעווה וכך יוכל להדליק גם את נרות ההידור, עדיף שידליק בנרות שעווה ויקיים את ההידור להוסיף כל יום נר חדש.  (משנה ברורה סימן תרע"א סעיף קטן ז').

הרב ירון אשכנזי

אינו צריך לשוב ולהדליק, משום ספק דרבנן לקולא. (חזון עובדיה עמוד כ' בהערות).

הרב ירון אשכנזי

הספרדים נוהגים לומר "ברך עלינו", והאשכנזים שאומרים כל השנה "ברך עלינו" משנים בתוך הברכה במקום "ותן ברכה" לומר "ותן טל ומטר לברכה" ניתן תקציר ההלכות הנחוצות למי ששכח או מסופק אם אמר ברך עלינו כיצד עליו לנהוג.

חז"ל תקנו לומר את שאלת הגשמים בברכת השנים, משום שכידוע הגשמים מסמלים את השפע הברכה והפרנסה, כמו שמבואר בגמ' בתענית (דף ז') כמה וכמה מעלות ליום הגשמים.

מתחילים לשאול בארץ ישראל מליל ז' במרחשון בתפילת ערבית, (ובחו"ל מתחילים לשאול הגשמים ששים יום אחר שמחת תורה) ואם שכח ולא הזכיר, צריך לחזור שוב ולהתפלל מחדש שמונה עשרה, ואין זה דומה לראש חודש שהשוכח בתפילת ערבית אין מחזירין אותו, והטעם משום שאין מקדשין את החודש בלילה ולכן אם שכח יעלה ויבא אין חוזר, מה שאין כן לגבי בקשת הגשמים שאם שכח לומר ברך עלינו צריך לחזור. כן כתב הברכי יוסף, והביאו משנה ברורה (סימן קי"ז סעיף קטן ו').

ואם שכח לומר ברך עלינו ונזכר ישנם כמה חילוקי דינים:

• אם נזכר בהיותו עדיין בברכת השנים, חוזר שוב לתחילת הברכה.
• אם נזכר לאחר חתימת הברכה קודם שהתחיל "תקע בשופר", הספרדים אומרים במקומו "ותן טל ומטר לברכה על כל פני האדמה" וממשיך תקע בשופר. שלחן ערוך (סימן קי"ד סעיף ו') ומחזיק ברכה (שם סעיף קטן ב'). והאשכנזים אומרים בברכת שומע תפילה "ותן טל ומטר". משנה ברורה (סימן קיז סעיף קטן ט"ו).
• אם נזכר אחר שהתחיל תקע בשופר וכו', אינו חוזר לברכת השנים, אלא ממשיך עד שמע קולנו ולפני שאומר ומלפניך מלכנו וכו', יאמר "ותן טל ומטר".
• אם נזכר אחר שחתם שומע תפילה קודם שהתחיל רצה, יאמר מייד "ותן טל ומטר".
• אם התחיל רצה וכו', חוזר לברכת השנים. שלחן ערוך (סוף סימן קי"ז) ואפילו אם התחיל רק תיבת "רצה" בלבד צריך לחזור לברכת השנים. שו"ת יביע אומר (חלק א' סימן כב אות ח).
• אם אמר ברוך אתה ה' ועוד לא חתם "שומע תפילה" יאמר "למדני חוקיך" ויאמר "ותן טל וכו' ומלפניך מלכנו וכו'".
• אם המשיך את תפילתו ונזכר אחר כך קודם שגמר תפילתו חוזר לברכת השנים. (כף החיים סעיף קטן ט"ל).
• אם סיים תפילתו, דהיינו שהגיע ל"יהיו לרצון" השני, אף שעוד לא עקר רגליו לומר עושה שלום, צריך לחזור לראש התפילה. על פי הבית יוסף בסימן תכ"ב.
• אם הוא מסופק אם אמר ברך עלינו או לא, צריך לחזור לברך עלינו, עד שלשים יום. (שלחן ערוך סימן קי"ד סעיף ח').
• אם אמר תשעים פעמים בליל ז' בחשוון "רופא חולי עמו ישראל – ברך עלינו", הרי הוא בחזקתו שאמר כראוי ואין צריך לחזור. משנה ברורה (סימן קי"ד סעיף קטן מ').

הרב ירון אשכנזי

בבחירת אתרוג כדי שיהיה כשר יש להקפיד על כמה דברים:

• שיהיה משקלו יותר מ 100 גרם כשיעור אגוז.
• שלא יהיה עגול ככדור.
• שלא יהיו עליו חברבורות כמין מוגלה, מה שנקרא בלשון חז"ל "חזזית".
• שלא יהיה חסר. מצוי מאד באתרוגים שיש בהם חסר, ודין חסר פוסל אפי' בכל שהוא, לכן יש להקפיד בזה, מכל מקום פעמים שיש סימן של מכת קוץ באתרוג ונעשה כמין נקב ועליו יש גלד בצבע לבן, במקרה זה האתרוג כשר (אבל אינו מהודר).
• באתרוג תימני אין פיטם, ומצוי מאד שיש חור בפיטם, במקרה שהחור עמוק יש לבדוק עד היכן מגיע החור ואם מגיע לחדרי הזרע פסול. באתרוג מרוקאי יש פיטם ושושנתא, ואם ניטל הפיטם או השושנתה פסול.
• האשכנזים קונים אתרוגים מזן חזון איש שהעיד שאתרוגים אלו אינם מורכבים, והספרדים נהגו להחמיר לקנות אתרוג שיש לו מסורת ברורה ולכן מקפידים דווקא על אתרוג תימני או מרוקאי, אמנם כיום גם באתרוגים תימנים ומרוקאים יש בעיה של אתרוג מורכב ולכן יש להקפיד על הכשר מהודר.

הרב ירון אשכנזי

מותר ליקח פתיל צף ולהכניסו בתוך הצף ביו"ט ואין לחוש משום מתקן כלי, והמחמיר תבא עליו ברכה. שבט הלוי (חלק ט' סימן קכ"ח אות א').  

נמנעים שלא לאכול אגוזים בראש השנה, משום שזה מרבה כיחה וניעה, ועוד שאגוז הוא גימטריא חט"א. אמנם אם הניח אגוזים בעוגה וכדומה, אין איסור משום שהאפיה או הבישול מבטלים את הכיחה וניעה. (באר משה חלק ג' סימן צ"ז).

הזמן הראוי ביותר לאמירת סליחות הוא מחצות הלילה ואילך שאז הוא עת רצון לפני ה', והזמן המשובח ביותר הוא באשמורת הבוקר קודם עלות השחר. ואם אינו יכול לומר באשמורת, יאמר בחצות לילה, ואם לא הספיק לומר בלילה יאמר במשך היום. אגרות משה (חלק ב' סי' ק"ה) יחוה דעת חלק א' סימן מ"ו).

אינו צריך לשוב וליטול ידיו שוב בהגיע עלות השחר. (שו"ת יין הטוב להגר"י ניסים זצ"ל חלק א' סימן ו').

טוב שיאמר תיקון חצות, שמעלת תיקון חצות גדולה יותר מן הסליחות. (כף החיים סימן תקפ"א סעיף קטן ד')

רשאי לענות אמן אחר הקדיש, והברכות, ולענות י"ג מידות אף שיש שהייה של כמה שניות מרגע האמת עד הרגע שבו נשמע השידור, בכל זאת מועיל הדבר. חזון עובדיה (ימים נוראים עמוד כ"א).

בחצי הראשון של הלילה אסור לומר סליחות וי"ג מידות, ואסור להצטרף למניין כזה האומרים סליחות קודם חצות, ואף אם יאמרו לו שהוא עשירי למניין, בכל זאת יצא מבית הכנסת. מגן אברהם בשם רבינו האריז"ל (סימן תקס"א סק"ה) ולדעת מרן הרב עובדיה זצ"ל יש לו לצאת מבית הכנסת כדי שהמניין יתבטל. ויש מקהילות בני אשכנז שהקילו בזה בשעת הדחק כהוראת שעה. אגרות משה (חלק אורח חיים חלק ב' סימן ק"ה).

אין לתלות, כדי שלא לבלבל כוונת התפילה, ואם תלו ראוי להסירן. ילקוט יוסף (סימן צ' סעיף מג).

הרב ירון אשכנזי

במקום בלי הכשר אין להשתמש כלל בכלים שלהם, וטוב להרחיק עצמו מזה לגמרי שלא יגיע חס ושלום לאכילת איסור בטעות, ואף שאין איסור מצד טבילת כלים, כי ישנם פוסקים רבים שסוברים שאין צריך להטביל כלים אלו שעשויים לעשות בהם סחורה, וכמבואר ביחוה דעת (חלק ד' סימן י"ד), ויביע אומר (חלק ז' סימן י"א),  ובכל אופן שכפי שביארנו למעלה צריך להרחיק עצמו לגמרי שלא יגיע לידי איסור.

יש הנוהגים מעדות האשכנזים שלא לעטוף את המזוזה בשום דבר משום חציצה וכך היה מנהג הגאון מוילנא (מעשה רב סימן ק'), אמנם מנהג רוב עדות ישראל לעטוף את המזוזה כדי לשומרה שלא תיפסל מלחלוחית הקיר ואין חוששים לחציצה. יביע אומר (חלק ח' יורה דעה סימן כ"ט).

הרב ירון אשכנזי

נכון ללמוד עם הציבור את התיקון שנדפס בספר "קריאי מועד" תיקון ליל שבועות, שנתקן ונסדר על פי הזוהר והמקובלים. ומכל מקום מי שחשקה נפשו לעסוק בש"ס ופוסקים אין למחות בידו כי יש לו על מה לסמוך. מרן הרב חיד"א (לב דוד פרק ל"א) כתב שהמנהג מפורסם בכל תפוצות ישראל מכמה מאות בשנים לקרות בחבורה הסדר המתוקן מרבינו האר"י, ועי' בחזון עובדיה (שם) שהרוצה לסמוך על זה ללמוד ש"ס ופוסקים יש לו על מה שיסמוך.

הרב ירון אשכנזי

אפילו שהו בינתים יותר משעה ומחצה, שיש בזה יותר מכדי שיעור עיכול המזון, אינם צריכים לחזור ולברך על כל כוס וכוס, אלא די בברכה אחת, והיא פוטרת את הכל. וטוב שיכוין דעתו לפטור בברכתו הראשונה כל מה שיביאו לפניו לאחר מכן. ואם יצא לחוץ מפתח בית הכנסת או בית המדרש, אפילו הניח מקצת חברים, ואחר כך חזר, צריך לחזור ולברך, ששינוי מקום נחשב להיסח הדעת. יביע אומר (חלק ו חלק אורח חיים סימן כז).

הרב ירון אשכנזי

נוהגים לקשט בפרחים, וגם בענפי אילנות, ושני טעמים מרכזיים נאמרו בפוסקים:
א. על פי הגמרא (שבת דף פ"ח) "כל דיבור שיצא מפי הקדוש ברוך הוא נתמלא כל העולם כולו בשמים, שנאמר "שפתותיו שושנים נוטפות מור עובר".
ב. לרמוז למה שאמרו חז"ל (ראש השנה דף ט"ז) שבעצרת (חג השבועות) נידונים על פירות האילן.
ואף שיש מפקפקים על מנהג זה, מכיון שמנהג זה קדום ונזכר בדברי חז"ל ניתן להמשיך ולנהוג בו. [שו"ת יביע אומר חלק ג' יורה דעה סימן כ"ד].

הרב ירון אשכנזי

פטירת דוד המלך היתה ביום חג השבועות, [וכמבואר בירושלמי חגיגה פרק ב' הלכה ג', והובא בתוס' חגיגה י"ז] ולכן נוהגים לקרוא בספר התהילים.

הרב ירון אשכנזי

אפי' אם יש לו מניין קבוע לתפילת ערבית עדיף שיקדים לספור ספירת העומר בזמנה ויתפלל תפילת ערבית אח"כ, ולא ימתין לספירת העומר אחר תפילת ערבית שכל מה שמתאחר יותר גורם אחיזה אל החיצוניים. כן מבואר במגן אברהם (סימן תפ"ט סעיף קטן ז') ומשנה ברורה (שם סעיף קטן י"ח) ואור לציון.

הרב ירון אשכנזי

מי שנסתפק אם ספר העומר בלילה הקודם, סופר בברכה. וה"ה אם מסופק אם ספר בלילה הקודם את המספר הנכון או לא, יוכל לספור מכאן ואילך בברכה. חזון עובדיה (שם עמ' רלח)

הרב ירון אשכנזי

גבינות מחייבות כשרות לפסח. כיום תהליך ייצור הגבינה הוא על ידי מחמצות וכדי להרבות בהם את החיידקים מוסיפים כל מיני דברים מחמץ גמור, ולכן צריך להקפיד על כשרות לפסח.

הרב ירון אשכנזי

חמץ שנפסל מאכילת אדם אבל ראוי לאכילת כלב, אם המאכל מאוס לאכילת אדם שאין חשש שאדם יערב באוכל שלו מאותו המזון, מותר להאכיל לבעל החיים שנמצא בביתו, משום שהבעל חי אינו מצווה על איסור אכילת חמץ, ולכן אוכל של דגים שהוא מאוס לאכילת אדם אינו צריך הכשר לפסח, וכן אוכל של תוכים וכדו'. אבל אוכל של כלבים העיד הג"ר יעקב יוסף זצ"ל שראוי לאכילת אדם, כפי שמצויים אנשים שטועמים ממזון זה, ולכן אסור להשתמש בו בפסח, ויש לקנות מזון לכלבים כשר לפסח.

הרב ירון אשכנזי

יכול לתת ממעות מעשר. הגרש"ז אויערבך (מעדני שלמה עמוד ב') הלכה של פסח (חלק א' עמ' ז').

הרב ירון אשכנזי

מן התורה צריך לבער את כל החמץ הנמצא בבית קודם הפסח, ואסור לאחסן חמץ כלל בפסח, ומי שמשהה חמץ בפסח עובר על איסור "בל יראה ובל ימצא" ולכן משנים קדמוניות נהגו ישראל לבער את כל החמץ מן הבתים כדי שלא לעבור על איסור זה. אמנם פעמים שאדם מתעסק עם חמץ במשך כל השנה וקונה ומוכר, או שמייצר שיכר שעורים וכדומה, ולא היה שייך לבער את כל החמץ קודם לפסח, ולכן מובא בהלכה (שלחן ערוך אורח חיים סימן תמח) שמותר למכור את החמץ לגוי קודם הזמן שנאסר, אף שדעתו לשוב ולקנות מן הגוי את החמץ אחר הפסח. והנה מלפנים היה כל אחד מוכר חמצו בעצמו לגוי, אך רבו המכשולות מפני ריבוי הדינים והפרטים בדיני הקניינים ואופן המכירה וכדו', לכן כיום נוהגים לעשות את הרב או מורה הוראה או תלמיד חכם הממונה לכך, להיות שלוחי המוכרים על ידי כתב הרשאה והם מוכרים את החמץ בעבור כל שולחיהם.

ואף שמצד הדין אנו נוקטים שמותר לאדם לסמוך על המכירה אפי' לכתחילה, ויכול להשאיר אפי' חמץ גמור בביתו אם עשה מכירת חמץ כדת וכדין, מכל מקום נוהגים שאין משאירים חמץ גמור בבית (ופלים, עוגיות, לחמים וכדומה), אלא רק ספק חמץ (כגון – קמח, שמרים יבשים, רטבים למיניהם, תבלינים) ועל זה עושים את המכירה לגוי, ורק אדם שיש לו חמץ יקר (וויסקי – שהוא חמץ גמור) או בעל מכולת וכדומה שיש בידו הרבה חמץ גמור, ויהיה לו הפסד גדול אם יבער חמץ זה, סומכים על מכירת חמץ גמור.

הרב ירון אשכנזי

אם עוד לא התפלל ערבית, יתפלל כעת ערבית ויכוון בברכת אהבת עולם לצאת ידי חובת ברכת התורה, אבל אם כבר התפלל ערבית צריך לברך כעת ברכות התורה מכיון ששכב על הספה נחשב הדבר לשינת קבע ומתחייב בברכת התורה, ומכל מקום אף שבירך כעת ברכות התורה בכל אופן מתחייב לברך שוב בבוקר בקומו משנתו. (הלכה ברורה סימן מ"ז אות כ"ד).

הרב ירון אשכנזי

יברך שתי ברכות: על הברק יברך "עושה מעשה בראשית", ועל הרעם "שכוחו וגבורתו מלא עולם". חזון עובדיה (ט"ו בשבט עמ' תסד).

הרב ירון אשכנזי

תתפלל תשלומין כמו האיש. ילקוט יוסף (סימן ק"ח סעיף י"ג).

הרב ירון אשכנזי

מעיקר הדין די בהדלקת נר אחד, (רמב"ם הלכות שבת פרק ה' הלכה א'). אמנם מנהגינו כמו שכתב רבינו יעקב בעל הטורים להדליק שני נרות, אחד כנגד "זכור" ואחד כנגד "שמור".

עיקר המצווה היא להדליק בחדר האוכל, כפי שמבואר בזוהר הקדוש פרשת עקב דף רע"ב עמוד ב'.

בבית יוסף (סימן רמ"ט) מבואר שאם שלח שליח להודיע ביאתו, מותר לצאת מעירו בערב שבת ללא חשש, והוסיף בספר כף החיים (סעיף קטן ח') שהוא הדין אם באותו מקום מוכרים אוכל מבושל כל היום, יש להתיר.

ומכל מקום אף כאשר הכינו לו צרכי שבת צריך לצאת מוקדם שיעור זמן שיגיע למחוז חפצו מספר שעות קודם כניסת השבת, מחשש עיכוב או תקלה בדרך חס ושלום.

בגמרא במסכת קידושין (דף מ"א) מבואר שגדולי האמוראים היו מתאמצים לכבוד שבת קודש, משום שמצוה בו יותר מבשלוחו, ומבואר בדברי הזוהר (בשלח מ"ז) והפוסקים (רמב"ם פרק ל' מהלכות שבת הלכה ו') שיעשה זאת בעסק גדול כאדם המקבל הכלה לביתו ברוב פאר והדר, ויאמר בפיו שעושה כן לכבוד שבת קודש, ואפי' אם הוא אדם נכבד מאד יעשה כן.

וכתב החיד"א במחזיק ברכה (סימן ר"נ אות א) בשם ספר הכוונות הישן, שהזיעה שאדם מזיע בצרכי שבת, בה מוחק הקב"ה כל העוונות כמו הדמעות, ולכן צריך לטרוח הרבה בשביל כבוד השבת. והביאו בספר בן איש חי (פרשת לך לך אות ד').

הרב ירון אשכנזי

מדברי מרן הרב עובדיה בחזון עובדיה (שבת א' פרק א') משמע שהעיקר הוא שיהיו לו בגדים מכובדים לשבת ולא כתוב שאסור ללבשם בימי החול כלל, גם בדברי האחרונים [המובאים בסי' רס"ב סעיף ב'] משמע שיכול ללבוש את הבגדים בימים חשובים רק שיהיו הבגדים מיוחדים לשבת, אמנם כף החיים (סימן רס"ב סעיף קטן כ"ד) הביא בשם ספר פרי עץ חיים "צריך להיזהר ששום מלבוש מכל מה שלבש בחול אין ראוי ללובשו ביום שבת, ואפי' החלוק של שבת אין ראוי ללובשו בימי החול כלל". ועל כן ראוי להיזהר בזה לכתחילה למי שאפשר.

לבחירת הדס כשר יש להקפיד:

• שההדס אינו יבש. (כיום כל ההדסים המשווקים אינם יבשים).
• שיעורו בג' טפחים, וצריך להקפיד שיהיה רובו משולש (הגדרה של משולש היינו שיוצאים שלשת העלים מאותו מקום, אמנם גם אם אחד העלים גבוה או נמוך קצת משאר העלים, אבל יש לו גם יניקה ממקום שנמצאים העלים האחרים, נחשב כאילו ג' העלים יוצאים ממקום אחד.
• שיהיו העלים חופים (מכסים) אחד על השני וזה נקרא ענף עץ עבות.

הרב ירון אשכנזי

לבחירת הדס מהודר יש להקפיד:

• שיהיה כולו משולש ג' טפחים דהיינו 24 ס"מ לשיטת ר' חיים נאה.
• יש המקפידים לפי שיטת חזו"א כשיעור 30 ס"מ

הרב ירון אשכנזי

• בערבה מצוי מאד שנערים קוטפים ממקומות שיש בהם חשש גזל, ואין יוצאים ידי חובה בערבה גזולה, לכן יש לבדוק את מקורה של הערבה.
• כמו כן בערבות הנמכרות ללא הכשר יש להבחין שהעלה משוך ואינו עגול, כי אם העלה עגול אין זו ערבה אלא צפצפה.
• מצד הדין אפי' אם נשרו חלק מן העלים, כל עוד שרוב העלים נמצאים הערבה כשרה, ומצד מהדרין יש לקנות ערבה עם עלים יפים ורעננים, ושיש שם לבלוב חדש, (עלה קטן למעלה, שעוד לא צמח הרבה) שזה סימן שאין הערבה קטומה.

הרב ירון אשכנזי

יכול ליטול ידיו בכלי חד פעמי, בתנאי שייחד אותו לשימוש רב פעמי ולא יזרוק אותו מיד לאחר הנטילה. שו"ת אור לציון (חלק ב' פרק יא הלכה ו').

הרב ירון אשכנזי

בשלחן ערוך (סימן קע"ח סעיף ד') מבואר שהולכי דרכים ההולכים ממקום למקום, מכיון שלא קבעו מקום לאכילתם, מותרים להמשיך באכילתם אף אם יצאו ממקום למקום. [הלכה ברורה (שם אות טז)] ואפי' אם אינו רואה עתה את המקום שהיה בו בשעה שבירך על המאכל, אף אם זה מחמת המרחק הרב שעבר בינתיים, רשאי לעשות כן לכתחילה. [משנה ברורה שם (סעיף קטן מ"ב)]. ולכן אם בירך על מאכל או משקה בתחילת הדרך, אינו צריך לחזור ולברך עד שנכנס למקום חפצו. ולכן מותר למהלך בדרך לברך ולאכול תוך כדי הילוכו מיני קטניות כגון גרעינים ובוטנים, או סוכריה שנותן בפיו, או ללגום מן המשקה בדרך הילוכו. [הליכות עולם (חלק ב' עמ' מא)].

הרב ירון אשכנזי

בזמנינו שישנה תעשיה עניפה וישנם גם הרבה שיטות לרמאות את הלקוח, אין להקל בכך אלא צריך כשרות או שיראה בעיניו את התהליך כגון שיסחט הגוי בפניו את הזתים. מכיון שכיום ישנו חומר שממזג בין שמנים, יתכן ומיזגו בשמן זה בצורה בלתי חוקית שמן מן החי ואין על כך פיקוח ועל כן חייב כשרות.

הרב ירון אשכנזי

אם נמצא במקום שהמים מתוקים, לכתחילה עדיף ליטול בכלי, ואם אין לו כלי ליטול בו את ידיו, יטבול ידיו במים, ובים התיכון שמימיו מלוחים אפילו אם יש לו כלי לא יטול בכלי כי מים אלו אינם ראויים לשתיה, ולכן יטבול ידיו בכל אופן. ונוסח הברכה - על נטילת ידים, ואם בירך על טבילת ידים, יצא. גמרא חולין (ק"ו עמוד א') שולחן ערוך (סימן ק"ס סעיף ח) ושו"ת מנחת יצחק חלק ד (סימן כב).

הרב ירון אשכנזי